1
סקר כאן חדשות: 52 לקואליציה, 51 לאופוזיציההנדל–זליכה מקבלים 4, והמפלגות הערביות 13 — המשותפת 7 ורע״ם 6. זו המדידה הראשונה של החיבור החדש.
תחזית מעודכנתראשון · 6.9.2026עוד 51 ימים לבחירות
המרוץ יציב — אחוז החסימה הוא הסיפור
45–55קואליציהטווח התחזית ליום הבחירות
50–59אופוזיציהישר · ביחד · גולן · ליברמן
7–9המשותפתטווח התחזית
4–6רע״םטווח התחזית
אין כרגע חלוקה אחת אמינה של כל 120 המושבים: וינטר והנדל–זליכה נמצאים סביב אחוז החסימה, ולכן הכנסת יכולה להיראות אחרת לגמרי לפי השאלה מי מהם עובר. במקום מספר מלאכותי, מדד 120 מציג את הטווחים ואת סיכוני הסף בנפרד.
𝕏 לעדכונים שוטפים: @gevakraoz48%סיכוי שווינטר עובר
52%סיכוי שהנדל–זליכה עוברים · מדידה ראשונה בזהירות
13מנדטים לערביות בסקר חסיד החדש · 7 משותפת, 6 רע״ם
המרוץ עכשיו
5 דברים שצריך לדעת עכשיו
חמש ההתפתחויות שמעצבות כרגע את תמונת הבחירות.
2
וינטר והנדל–זליכה עדיין על הקושניהם קיבלו 4 מנדטים אצל חסיד, אבל וינטר נמדד רק על 2.3% בגלם של לזר והנדל–זליכה נבדקו ממש ביום ההכרזה. עוד מוקדם לקבוע מי בפנים.
3
נפילה מתחת לסף מחלקת מחדש את כל הכנסתאם רשימת סף נופלת, הקולות שלה יוצאים מחלוקת המנדטים. בלי אחוזי התמיכה הגולמיים המלאים אי אפשר לתת באחריות תוצאה מדויקת של הגושים.
4
הפתק מתבהר: טרופר שישי אצל איזנקוט, בנט–לפיד וליברמן עם רשימותעדי אלטשולר מצטרפת לישר ומיועדת לתיק החינוך; הנדל וזליכה רצים יחד; איילת שקד בחוץ.
5
דגל התורה מחליפה הנהגה — אבל מאזן הגושים נשאר יציביעקב אשר בראש, פינדרוס שני, משה רוזנטל שלישי ויהודה וייספיש רביעי. בינתיים עיקר התנודה עדיין מתרחשת סביב אחוז החסימה.
וידאו · שישי 4.9
וידאו: תמונת המרוץ והקרב על אחוז החסימה
הראיון אצל טובי פולק מיום שישי, 4.9.2026 — על תמונת המרוץ, אחוז החסימה וסגירת הרשימות.
תמונת המרוץ, הסף וסגירת הרשימות
ראיון מיום שישי, 4.9: מה אפשר ללמוד כשקוראים את הסקרים יחד — ומה עשוי עוד להשתנות עד סגירת הרשימות.
עדכונים
קבלו את העדכון הבא
תחזית חדשה, סקר משמעותי או שינוי במפת הרשימות — ישירות למייל, ב־RSS או ב־X.
חידון 120
כמה אתם באמת יודעים על בחירות בישראל?
120 שאלות על מפלגות, מנהיגים, בחירות קודמות ורגעים פוליטיים — או חידון בזק של שתי דקות למי שרוצה אתגר מהיר.
שתי תמונות עומק חדשות
הגושים מתקבעים — ועכשיו השאלה מי באמת יגיע לקלפי
שני פילוחים חדשים מסוף השבוע מוסיפים מידע שלא רואים בטבלת המנדטים: כמה בוחרים עוד יכולים לעבור צד, ועד כמה כל מחנה נחוש להצביע.
חדשות 12 · מתלבטים
כמעט אין מעבר פתוח בין הגושים
המתלבטים עדיין קיימים, אבל רובם אינם מתלבטים בין קואליציה לאופוזיציה. זה מצמצם את מרחב השינוי דרך שכנוע ישיר ומגדיל את החשיבות של אחוז החסימה.
<1%מתלבטים ממש בין הגושיםמפלגה מגוש אחד מול מפלגה מהגוש השני
1.1%בין הקואליציה לווינטרפוטנציאל מעבר מוגבל גם בתוך הימין
כ־1.5%שוקלים רשימות שבין הגושיםהמרחב של מפלגות הביניים נשאר קטן
מה המשמעות? הסיכוי למהפך גדול בגלל מעבר המוני בין המחנות נראה כרגע נמוך. לכן חיבורים, פרישות וקולות שיישרפו מתחת ל־3.25% יכולים להשפיע יותר מעוד קמפיין שכנוע בין הגושים. זה עדיין צילום מצב — אירוע חיצוני משמעותי יכול לפתוח את המפה מחדש.
מקור: חדשות 12 / N12 ←
חדשות 13 · מוטיבציה
יתרון קל לאופוזיציה בנחישות להגיע לקלפי
המוטיבציה גבוהה בכל המחנות, אבל יש פער של חמש נקודות בין מצביעי האופוזיציה למצבי הקואליציה. גם בקרב המפלגות הערביות נמדדה מוטיבציה גבוהה יחסית.
מה המשמעות? אם הפער יישמר עד יום הבחירות, הוא עשוי לסייע לאופוזיציה לממש חלק גדול יותר מהתמיכה שלה בסקרים. הנתון של 75% בקרב מצביעי המפלגות הערביות חשוב במיוחד, משום ששיעור ההשתתפות בחברה הערבית הוא אחד המשתנים שיכולים להזיז כמה מנדטים.
חשוב: זו הצהרת כוונה של נשאלים, לא תחזית רשמית של שיעור ההצבעה בפועל.
מקור: חדשות 13 ←
רוצים לעקוב אחרי השינויים בזמן אמת?עדכונים, סקרים ופרשנות גם ב־X.
𝕏 עקבו אחרי @gevakraozמפת המנדטים
תחזית המנדטים לפי הרשימות הנוכחיות
מרכז התחזית לכל רשימה, לצד הטווח המרכזי. אצל וינטר והנדל–זליכה מוצג סיכון הסף במקום מספר מלאכותי של „חצי מנדט”.
ישר!
גדי איזנקוט
23מרכז התחזית
טווח מרכזי20–26
הליכוד
בנימין נתניהו
21מרכז התחזית
טווח מרכזי19–23
ביחד
נפתלי בנט ויאיר לפיד
14מרכז התחזית
טווח מרכזי12–16
הדמוקרטים
יאיר גולן
9מרכז התחזית
טווח מרכזי8–11
ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן
8מרכז התחזית
טווח מרכזי7–9
הרשימה המשותפת
חד״ש–תע״ל–בל״ד
8מרכז התחזית
טווח מרכזי7–9
יהדות התורה
דגל התורה + אגודת ישראל
8מרכז התחזית
טווח מרכזי7–8
ש״ס
אריה דרעי
7מרכז התחזית
טווח מרכזי6–8
עוצמה יהודית
איתמר בן גביר · טלי גוטליב #2
7מרכז התחזית
טווח מרכזי6–8
הציונות הדתית + זהות
בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגלין
5מרכז התחזית
טווח מרכזי4–6
רע״ם
מנסור עבאס
5מרכז התחזית
טווח מרכזי4–6
עמך ישראל
עופר וינטר
0 / 4–5תלוי בסף
סיכוי לעבור48%
הנדל–זליכה
יועז הנדל וירון זליכה
0 / 4–5תלוי בסף
סיכוי לעבור52%
כחול לבן של בני גנץ נמדדה בסקר חסיד האחרון על 1.2% ונשארת כרגע מתחת לאחוז החסימה.
אחוז החסימה
מי מעל הסף — ומי עדיין בסכנה?
הסף הוא 3.25%. אצל הרשימות הקטנות, כמה עשיריות אחוז יכולות לשנות מיד גם את תמונת הגושים.
הציונות הדתית + זהות
99%מרכז התחזית 5 מנדטים. תרחיש מעבר גוטליב לעוצמה הראה בעבר שאפשר להתקרב לסף, אבל כרגע החיבור מעליו ברוב המדידות.
עמך ישראל · וינטר
48%4 אצל חסיד, אבל 2.3% בלבד בגלם של לזר. כרגע זו כמעט הטלת מטבע — ולכן לא מציגים אותו אוטומטית כ־4 מנדטים.
הנדל–זליכה
52%4 מנדטים בסקר הראשון לחיבור, אבל המדידה נערכה ביום ההכרזה. האות מעניין — הביטחון בו עדיין נמוך.
רע״ם
99%6 אצל חסיד ו־5 ברוב המדידות האחרונות. כרגע היא מעל הסף, אך שיעור ההצבעה בחברה הערבית נשאר גורם מרכזי.
כחול לבן · גנץ
1.2%בסקר חסיד האחרון גנץ נמדד על 1.2% — רחוק כרגע מאחוז החסימה.
תרחיש סף
מה קורה אם רשימת סף נופלת?
הקולות שלה אינם מועברים אוטומטית למפלגה אחרת; הם יוצאים מחלוקת המושבים, ואז כל 120 המנדטים מחושבים מחדש בין הרשימות שעברו את 3.25%.
הכיוון ברור, אבל לא המספר המדויק: כדי לחשב חלוקה אמינה צריך את אחוזי התמיכה הגולמיים של כל המפלגות, את מיקומה המדויק של הרשימה מתחת לסף ואת חישוב באדר–עופר. לכן איננו מציגים כאן חלוקת מנדטים מדויקת שאין לה בסיס מספיק.
0מנדטים לרשימה שנפלה
120מחולקים מחדש
3.25%אחוז החסימה
מפת הגושים
איך נראית הדרך ל־61?
המספרים הם אריתמטיקה של מושבים, לא תחזית לשותפויות. ובישראל אפשר להקים ממשלת מיעוט גם בלי 61 תומכים, אם יש מספיק הימנעויות.
כרגע אין לאף גוש רוב ברור לבדו
הסקרים האחרונים משאירים את שני המחנות המרכזיים מתחת ל־61, אבל התמונה תלויה מאוד ברשימות הסף ובשיעור ההצבעה בחברה הערבית. וגם חשוב: 61 אינם תנאי הכרחי להקמת ממשלה. אם בהצבעת האמון יש יותר תומכים ממתנגדים, הימנעות של סיעות אחרות יכולה לאפשר ממשלת מיעוט.
מה זה אומר? אחרי הבחירות צריך לבדוק לא רק מי הגיע ל־61, אלא גם מי מוכן לתמוך מבחוץ, מי עשוי להימנע, ואילו רשימות בכלל עברו את אחוז החסימה.
45–55קואליציה · טווח התחזית
50–59אופוזיציה · טווח התחזית
7–9המשותפת
4–6רע״ם
4 אצל חסיד, אבל 2.3% בלבד בגלם של לזר — עדיין רשימת סף.
4 בסקר הראשון של חסיד, שנערך סמוך מאוד להכרזה על החיבור; נדרש אישור במדידות נוספות.
אפשרית גם בלי 61 תומכים, אם מספר התומכים בהצבעת האמון גדול ממספר המתנגדים וחלק מהסיעות נמנעות.
מפת הרשימות
עוד יומיים לסגירת הרשימות: כך נראה הפתק כרגע
דדליין: 8.9.2026 · 22:00. הרבה מהספקולציות כבר הפכו לרשימות ושמות קונקרטיים.
ישר! · איזנקוט
חילי טרופר מצטרף וצפוי להיות במקום 6; שירה שפירא צפויה במקום 10. עדי אלטשולר מצטרפת ומיועדת לתיק החינוך; מצטרפים גם אליסף פרץ ושלומי יחיאב.
ביחד · בנט–לפיד
העשירייה הראשונה: בנט, לפיד, קרן טרנר, מירב בן ארי, לירן אבישר בן־חורין, נעם תיבון, מיכל הירש־נגרי, איתן גינזבורג, מירב כהן, יונתן שלו.
ישראל ביתנו · ליברמן
11 הראשונים: אביגדור ליברמן, רפי בן שטרית, טליה לנקרי, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, שרון שרעבי, חמד עמאר, יבגני סובה, אלווירה קוליחמן, דן אילוז, לילי בן עמי.
הנדל + זליכה
יועז הנדל וירון זליכה רצים יחד. בסקר חסיד הראשון החיבור קיבל 4 מנדטים, אך המדידה נעשתה ממש ביום ההכרזה ולכן עדיין צריך אישור מסקרים נוספים.
דגל התורה
1. יעקב אשר · 2. יצחק פינדרוס · 3. משה רוזנטל, יו״ר מינהל החינוך בבני ברק · 4. יהודה וייספיש, יו״ר איחוד בני הישיבות. גפני ומקלב בחוץ.
עוצמה יהודית
טלי גוטליב שובצה במקום השני אחרי איתמר בן גביר. אחריהם: יצחק וסרלאוף, עמיחי אליהו, לימור סון הר־מלך ויצחק קרויזר.
הציונות הדתית + זהות
בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגלין רצים יחד. החיבור נמצא כרגע באזור 5–6 מנדטים ברוב המדידות.
איילת שקד
שקד הודיעה סופית שלא תרוץ בבחירות הקרובות, ולכן היא הוסרה מכל תרחישי הרשימות של מדד 120.
הסקרים האחרונים
הסקרים האחרונים — זה לצד זה
סקר כאן חדשות / דודי חסיד מ־6.9 הוא הראשון שמודד את הנדל–זליכה יחד. הסקרים הקודמים נערכו לפני חלק מהחיבורים, ולכן שורות החיבור החדש אינן בנות־השוואה מלאה.
| מפלגה | כאן / חסיד 6.9 | קנטאר 3.9 | לזר 3.9 | טאטיקה 3.9 | מאגר מוחות 3.9 | חדשות 13 2.9 | i24/דיירקט 2.9 | מדגם 31.8 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ישר! | 23 | 24 | 23 | 22 | 20 | 22 | 23 | 24 |
| הליכוד | 20 | 21 | 20 | 22 | 19 | 21 | 27 | 23 |
| ביחד | 13 | 13 | 15 | 15 | 18 | 12 | 9 | 15 |
| הדמוקרטים | 8 | 9 | 10 | 8 | 10 | 11 | 9 | 11 |
| ישראל ביתנו | 7 | 9 | 9 | 10 | 7 | 8 | 7 | 9 |
| המשותפת | 7 | 7 | 7 | 6 | 7 | 9 | 7 | 7 |
| עוצמה יהודית | 7 | 7 | 8 | 6 | 9 | 7 | 7 | 7* |
| ש״ס | 7 | 7 | 7 | 9 | 9 | 7 | 7 | 7 |
| יהדות התורה | 8 | 8 | 7 | 8 | 7 | 8 | 8 | 8 |
| סמוטריץ׳–פייגלין | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 6 | 6 | 5* |
| רע״ם | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 5 | 5 | 4 |
| עמך ישראל · וינטר | 4 | 4 | 4 | 2.4% | 5 | 4 | 5 | 2.1%* |
| הנדל–זליכה | 4 | — | — | — | — | — | — | — |
| כחול לבן · גנץ | 1.2% | — | — | — | — | — | — | — |
* תרחיש המקור הקרוב ביותר למבנה הרשימות הנוכחי. סקר כאן חדשות / דודי חסיד הוא מדידה ראשונה של הנדל–זליכה ביום ההכרזה, ולכן מדד 120 משתמש בו בזהירות בסוגיית אחוז החסימה. לכתבה המלאה בכאן חדשות. תוצאות הסקרים אינן תחזית מדד 120.
התאמה לראשות הממשלה
מי נתפס כמתאים יותר לראשות הממשלה?
מדד ההתאמה אינו זהה לכוונת הצבעה, ולכן הוא מוצג בנפרד ממפת המנדטים.
ממוצע משוקלל של המדידות העדכניות שבהן נשאלה אותה שאלת ראש־בראש. לזר 3.9: 48%–39% לאיזנקוט.
כמעט תיקו בממוצע המשוקלל. לזר 3.9: 43%–39% לבנט; מדידת קנטאר הקודמת: 37%–36% לנתניהו.
לזר 3.9 בלבד; אין כרגע מספיק מדידות עדכניות תואמות לממוצע יציב.
בסקר כאן חדשות / דודי חסיד מ־6.9 פורסמה מפת המנדטים החדשה, אך בכתבה שפורסמה לא הופיעו נתוני התאמה חדשים לראשות הממשלה. לכן הסקר אינו משנה כרגע את מדד ההתאמה — ולא הוכנסו מספרים שלא פורסמו.
המדריך לבחירות
שאלות ותשובות על חישוב תוצאות הבחירות
אחוז חסימה · באדר–עופר · עודפים · מתלבטים · סגירת רשימות
כמה שווה מנדט, מה קורה לקולות מתחת לאחוז החסימה, איך עובדים הסכמי עודפים ומה באמת עושים עם המתלבטים — התשובות לשאלות שחוזרות בכל מערכת בחירות.
כמה קולות שווה היום מנדט?
אם יהיו בערך 5.0–5.2 מיליון קולות כשרים, חלוקה גולמית ב-120 נותנת כ-42–43 אלף קולות למנדט. בפועל הקולות של רשימות שלא עברו את הסף יוצאים מחלוקת המנדטים ובאדר–עופר משפיע על המושבים האחרונים, ולכן זה רק אומדן אינטואיטיבי.
כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?
אחוז החסימה הוא 3.25% מכלל הקולות הכשרים. בתרחיש 5.0–5.2 מיליון קולות מדובר בערך ב-163–169 אלף קולות. המספר האמיתי ייקבע לפי הקולות הכשרים ביום הבחירות.
למה קשה לדעת מסקר אם מפלגה עוברת את אחוז החסימה?
כי 3.25% הוא מרחק זעיר ביחס לאי-הוודאות של סקר. בסקר של כ-500 נשאלים, 3.3% הם בסדר גודל של 16–17 משיבים לפני שקלולים. טעות הדגימה המרבית המפורסמת מתייחסת בדרך כלל לשיעור של כ-50%, ולכן אין פשוט להוסיף או להחסיר 4 נקודות ממפלגה קטנה; אבל גם טעות ספציפית קטנה יותר עדיין מספיקה בקלות כדי להזיז רשימה מ-3.1% ל-3.5%. לכן נכון להסתכל על רצף סקרים ועל נתוני הגלם, ולא רק על השאלה אם סקר בודד מציג 0 או 4 מנדטים.
לאן הולכים הקולות של מפלגה שלא עוברת?
הם לא עוברים למפלגה אחרת. לאחר שנקבע מי עבר את אחוז החסימה, קולות הרשימות שנשארו בחוץ אינם משתתפים בחלוקת 120 המנדטים. לכן כל המפלגות שעברו נהנות בעקיפין מהקטנת המכנה.
מהו חוק באדר–עופר?
זו שיטת חלוקת המנדטים הנהוגה בישראל, גרסה של D’Hondt. לאחר החלוקה הראשונית, המנדטים שנותרו מחולקים בזה אחר זה לפי המנה: מספר הקולות של הרשימה חלקי מספר המנדטים שכבר קיבלה + 1.
האם מפלגה יכולה לקבל שני מנדטים או יותר בשלב באדר–עופר?
כן. אחרי כל מנדט מחשבים מחדש את המנה. אם אותה מפלגה עדיין מחזיקה במנה הגבוהה ביותר, היא יכולה לקבל גם את המנדט הבא — ולכן אין כלל של "מנדט עודף אחד לכל מפלגה".
למה באדר–עופר נחשב מעט מיטיב עם מפלגות גדולות?
השיטה מתגמלת את הממוצע של קולות למושב הבא ולא רק את שארית הקולות. למפלגה גדולה יש לעיתים די קולות כדי להישאר עם מנה גבוהה גם אחרי שקיבלה הרבה מושבים, ולכן יש לשיטה נטייה מתונה לטובת הגדולות.
איך עובדים הסכמי עודפים?
שתי רשימות יכולות לחתום על הסכם עודפים. כל אחת חייבת לעבור את אחוז החסימה בכוחות עצמה. אם שתיהן עברו, הן מתחרות בשלב העודפים כצמד; אם הצמד זוכה במנדט נוסף, באדר–עופר קובע מי מהשתיים מקבלת אותו.
האם הסכם עודפים יכול להציל מפלגה מתחת לסף?
לא. ההסכם נכנס לפעולה רק לאחר בדיקת אחוז החסימה. 3.24% נשארים בחוץ גם אם השותפה להסכם קיבלה 20 מנדטים.
למה 3.25% לא שווים תמיד בדיוק ארבעה מנדטים?
אחוז החסימה מחושב מכלל הקולות הכשרים, אבל המנדטים מחולקים רק בין הרשימות שעברו. ככל שיש יותר קולות מתחת לסף, שיעורן היחסי של הרשימות שעברו גדל. באדר–עופר מוסיף עוד שינוי במנדטים האחרונים.
האם המתלבטים כבר נכללים בחישוב המנדטים?
לא תמיד — כי “מתלבטים” אינם קבוצה אחת. מי שעונה “עדיין לא החלטתי” בדרך כלל אינו משויך למפלגה בנתונים הגולמיים; מי שכבר נקב במפלגה אבל אומר שהבחירה אינה סופית יכול כבר להיכלל בתוצאה שלה.
גם בין הסוקרים יש הבדלים: חלקם מפרסמים את הנתון הגולמי לצד “פיצוח” של המתלבטים, וחלקם משתמשים במודלים פנימיים כדי להעריך לאן הם נוטים. לכן חשוב לבדוק אם האחוזים שמוצגים הם גולמיים או כבר לאחר חלוקה מחדש של מי שלא החליט.
בפילוח סוף השבוע האחרון של חדשות 12 כמעט שאין עוד תנועה פתוחה בין המחנות: פחות מ־1% מהציבור מתלבט ממש בין מפלגה מגוש הקואליציה למפלגה מגוש האופוזיציה. 1.1% מתלבטים בין מפלגות הקואליציה לעופר וינטר, וכ־1.5% שוקלים רשימות שנמצאות בין הגושים. לכן המספר הכולל של “מתלבטים” חשוב פחות מהשאלה בין אילו אפשרויות הם מתלבטים.
מתי נסגרות הרשימות, ומה זה אומר?
המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-26 הוא 8 בספטמבר 2026 בשעה 22:00. עד אז ניתן לסגור ריצות משותפות ולהגיש את ההרכב הסופי. לאחר מכן אי אפשר להגיש רשימה חדשה במקום הרשימה שהוגשה.
מה קורה אם רשימה רוצה לפרוש אחרי סגירת הרשימות?
אין מסלול פשוט שבו רשימה שכבר הוגשה יכולה להתאחד מחדש עם רשימה אחרת אחרי הדדליין. מועמד בודד רשאי להתפטר מרשימת מועמדים גם בהמשך, והוועדה מפרסמת את ההתפטרות אם היא נעשתה אחרי פרסום הרשימות. לכן הודעה פוליטית על "פרישה" אינה זהה ליצירת פתק חדש או להעברת המועמדים לרשימה אחרת.
האם חייבים 61 חברי כנסת כדי להקים ממשלה?
לא בהכרח. ממשלה חדשה קמה לאחר שהכנסת מביעה בה אמון, ואין בחוק-היסוד דרישה מפורשת ל-61 בהצבעת האמון הראשונית. לכן ממשלת מיעוט יכולה לקום אם יש יותר קולות בעד מאשר נגד וחלק מהח"כים נמנעים. לעומת זאת, אי-אמון קונסטרוקטיבי בממשלה מכהנת מחייב רוב של חברי הכנסת — 61.
איך שיעור ההצבעה בחברה הערבית משפיע על כל המפה?
השיטה יחסית. אם ההשתתפות בחברה הערבית עולה ביחס לשאר הציבור, רע״ם והמשותפת מקבלות חלק גדול יותר מכלל הקולות — והמנדטים האלה באים על חשבון חלקן היחסי של יתר הרשימות. לכן שיעור ההצבעה יכול לשנות את חלוקת המנדטים בכל המפה.
חשוב לדעת: ההערכה של 5.0–5.2 מיליון קולות כשרים משמשת כאן להמחשה בלבד. המספר הסופי ייקבע לפי שיעור ההצבעה והקולות הכשרים ביום הבחירות.
אותות נוספים
שווקים ובאזז ברשת
הנתונים האלה מספרים משהו על תשומת לב וציפיות — אבל אינם סקרי הצבעה.
מול 31% לנתניהו, 9% לבנט ו־4.2% לליברמן; נפח השוק כ־35.27 מיליון דולר. הנתון מתעדכן בזמן אמת ומודד את ההסתברות שיושבע לראש הממשלה — לא תמיכה בבחירות.
לשוק החי ←מבין ששת השמות שאנחנו עוקבים אחריהם, איזנקוט הוא היחיד שהופיע ברשימת Trending Now בישראל ב־24 השעות האחרונות: יותר מ־5,000 חיפושים וזינוק של כ־1,000%. שאר חמשת השמות לא הופיעו ברשימת הטרנדים שנסרקה.
נתניהובנטאיזנקוט ↑ליברמןגולןוינטר
Google Trends ישראל ←זינוק בחיפושים יכול להגיע מחדשות, הכרזה או מחלוקת — ולכן הוא מספר מי מושך תשומת לב כרגע, לא למי הציבור מתכוון להצביע.
האלקטורט החדש
ישראל גדלה מאז 2022 — וגם הרכב הבוחרים משתנה
לא רק הסקרים השתנו: מאז הבחירות הקודמות נוספו מאות אלפי בוחרים, החברה החרדית גדלה במהירות ומאזן ההגירה הפך שלילי.
אומדן מאי 2026. בסוף 2022 היו כ־9.656 מיליון — גידול של כ־597 אלף, כ־6.2%.
נכון ל־31.5.2026: תוספת של 547,749 לעומת בחירות 2022 — כ־8.1% יותר בעלי זכות בחירה.
בני 18–22 שהבחירות לכנסת ה־26 יהיו ההזדמנות הראשונה שלהם להצביע. זה נתון ברוטו; התוספת נטו לפנקס נמוכה יותר בגלל גריעת בוחרים.
14.3% מהאוכלוסייה ב־2025, לעומת כ־1.28 מיליון ו־13.3% ב־2022 — גידול של כ־172 אלף.
הפרש מצטבר בין ישראלים שהוגדרו כמהגרים יוצאים לחוזרים. נתון 2025 ארעי.
אז את מי השינוי הדמוגרפי משרת?
הכיוון המבני נוטה במידה מסוימת לימין ולגוש הקואליציה, בעיקר בגלל הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית, שמצביעה ברובה למפלגות הקואליציה. ב־2022, 86% מהחרדים הצביעו לרשימות החרדיות ועוד 7% לציונות הדתית–עוצמה יהודית. זה לא אומר שכל תוספת דמוגרפית הופכת אוטומטית למנדט: החברה החרדית צעירה מאוד, וחלק גדול מהגידול עדיין מתחת לגיל ההצבעה. אבל לאורך זמן היא מגדילה את משקלן של קבוצות שבבחירות הקודמות הצביעו ברובן לימין.
גם 640 אלף המצביעים החדשים מעניינים במיוחד. בשני מדגמי צעירים אחרונים של חדשות 13 שניתחנו, בקרב מי שנקבו במפלגה נרשם כ־59% לגוש הקואליציה+וינטר מול 41% לכל היתר. המדגם המצטבר קטן — 119 משיבים — ולכן זה אות כיוון בלבד, לא בסיס לתוספת מנדטים.
ההגירה היא סיפור אחר. מאזן הישראלים היה שלילי בכ־139 אלף בשנים 2023–2025. רוב הישראלים שנמצאים בחו״ל ביום הבחירות אינם יכולים להצביע שם, ולכן עזיבה יכולה להשפיע על מספר המצביעים בפועל; עם זאת, לא כל מי שהוגדר כמהגר יוצא נגרע אוטומטית מפנקס הבוחרים. ובעיקר — אין נתוני הצבעה טובים מספיק על מי שעזב ומי שחזר, ולכן לא נכון לייחס את ההגירה אוטומטית לימין או לאופוזיציה.
מקורות: ועדת הבחירות · הלמ״ס — אוכלוסייה · הלמ״ס — הגירה · מצביעי פעם ראשונה · שנתון החברה החרדית · דפוסי הצבעה 2022 · הצבעה מחו״ל
מבט לאחור
מה באמת קרה בבחירות 2022?
ניתוח של התוצאה בפועל — איפה הסקרים צדקו, איפה הם פספסו, כמה קולות נשרפו מתחת לאחוז החסימה ואיך נוצר בסופו של דבר הרוב של 64 המנדטים שהחזיר את נתניהו לשלטון. זהו ניתוח היסטורי נפרד מההשוואה הדמוגרפית.
הפתק כמעט נסגר — ועכשיו הקרב עובר לאחוז החסימה
יומיים לפני סגירת הרשימות, מערכת הבחירות כבר הרבה פחות ספקולטיבית. חילי טרופר חתם עם גדי איזנקוט וישובץ במקום השישי בישר; עדי אלטשולר מצטרפת כמועמדת לתפקיד שרת החינוך; בנט ולפיד הציגו את רשימת „ביחד”; ליברמן פרסם את רשימת ישראל ביתנו; ובגוש השלישי יועז הנדל וירון זליכה הודיעו על ריצה משותפת. איילת שקד, מנגד, הודיעה שלא תתמודד, ובדגל התורה הוחלפה הצמרת הוותיקה ברשימה בראשות יעקב אשר.
סקר כאן חדשות החדש של דודי חסיד הוא המדידה הראשונה שמנסה לצלם את המפה הזאת אחרי חיבור הנדל–זליכה. התוצאה: 52 מנדטים לקואליציה, 51 לאופוזיציה, 4 לחיבור החדש ו־13 למפלגות הערביות. אבל דווקא כאן צריך להיזהר: הנדל וזליכה נמדדו ממש ביום ההכרזה, ולכן ארבעת המנדטים יכולים לשקף גם אפקט חשיפה ראשוני. במדד 120 החיבור נכנס לשקלול, אך נשאר עם אי־ודאות גבוהה סביב 3.25%.
המדד המשוקלל עצמו מציג תמונה יציבה יותר ברמת המחנות, אבל כרגע אין הצדקה להציג „מפת 120” יחידה כאילו היא ודאית. וינטר והנדל–זליכה נמצאים באזור הסף: וינטר קיבל 4 אצל חסיד מול 2.3% בלבד בנתוני הגלם של לזר, והנדל–זליכה קיבלו 4 במדידה הראשונה שנערכה ממש ביום ההכרזה. לכן התחזית מציגה אותם כרשימות סף — לא כמספר חלקי של מנדטים.
תרחיש הרגישות ממחיש עד כמה הסף משנה את התמונה. אם גם וינטר וגם הנדל–זליכה נשארים בחוץ, הקולות שלהם אינם מייצרים מושבים וה־120 מתחלקים מחדש בין הרשימות שעברו: בערך 51 לקואליציה, 56 לאופוזיציה ו־13 למפלגות הערביות. גם אז 61 אינם תנאי הכרחי להקמת ממשלה אם יש הימנעויות. לכן הסיפור המרכזי כרגע הוא פחות מעבר המוני בין המחנות ויותר מי ישרוד את אחוז החסימה — ומי יהיה מוכן לאפשר ממשלה ביום שאחרי.