מבית סנונית תוכןתל אביב
63.0%→59.6%
ירידה הדרגתית בין אפריל 2019 ל־2022. אחוז הצבעה עירוני אינו כולל את המעטפות הכפולות של תושבי העיר שהצביעו מחוץ לקלפי הרגילה.
כמה יצביעו — וכמה קולות צריך כדי לעבור?
אחוז ההצבעה משנה את מספר הקולות הדרוש לאחוז החסימה ואת משקלן היחסי של קבוצות באלקטורט. הנתונים ההיסטוריים כאן הם תוצאות רשמיות; המחשבונים הם תרחישים חשבוניים בלבד, לא תחזית.
שיעור הצבעה גבוה בנציגויות ישראל בחו״ל
לפי דיווח של נורית קנטי ב־X, שציטט את עו״ד מרגנית לוי, סגנית ראש אגף הצבעות מיוחדות בוועדת הבחירות, שיעור ההצבעה בקרב כ־4,800 בעלי זכות ההצבעה בנציגויות הגיע ל־86.7%. בבחירות הקודמות דווח על 69% — פער של 17.7 נקודות אחוז.
בהודעה הרשמית לקראת ההצבעה ציינו ועדת הבחירות ומשרד החוץ כי הוצבו 101 קלפיות ב־99 נציגויות עבור כ־4,800 זכאים. מדובר בקבוצה קטנה, מאורגנת ומובחנת מהאלקטורט בישראל, ולכן אין להסיק ממנה ישירות על שיעור ההצבעה הארצי ואין שינוי אוטומטי בהנחת ההשתתפות של המודל.
חמישה סבבים בארבע שנים
אפריל 201968.46%
ספטמבר 201969.83%
מרץ 202071.52%
מרץ 202167.44%
נובמבר 202270.63%
מקורות: ועדת הבחירות — אפריל 2019 · ספטמבר 2019 · 2020 · 2021 · 2022.
איפה נרשמו שינויים בולטים?
חיפה
58.7%→55.5%
גם בחיפה נרשמה ירידה מצטברת לאורך חמש מערכות הבחירות, עם עלייה קטנה מ־2021 ל־2022.
ירושלים
63.9%→59.1%→61.6%
ירידה בולטת ב־2021 ולאחריה התאוששות ב־2022.
יישובי פיתוח
66.9%→61.9%→66.8%
נפילה של כחמש נקודות בין 2020 ל־2021 וחזרה כמעט מלאה ב־2022.
ערים חרדיות — מדד קירוב
83.6%→79.7%→82.4%
אלעד, ביתר עילית ומודיעין עילית משמשות כאן מדד קירוב, לא אומדן לכלל החברה החרדית.
ההשוואות ליישובים ולקבוצות מבוססות על ניתוחי המכון הישראלי לדמוקרטיה. 2019–2020 · 2020–2021 · 2021–2022
מה השתנה בחברה הערבית?
אפר׳ 201949.2%
ספט׳ 201959.2%
202064.8%
202144.6%
202253.2%
בתוך פחות מארבע שנים שיעור ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים נע בטווח של יותר מ־20 נקודות אחוז. ב־2020, כשהרשימה המשותפת התמודדה כרשימה אחת, נמדדו 64.8%; ב־2021, לאחר הפיצול של רע״ם, נרשם שפל של 44.6%; ב־2022 השיעור עלה ל־53.2% אף שהמערכת הערבית הייתה מפוצלת. גם בתוך החברה הערבית הפערים המקומיים גדולים: ב־2022 נמדדו 69.5% בג׳לג׳וליה ו־66.9% בכפר קאסם, לעומת 38.3% באום אל־פחם.
הסדרה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחסת ליישובים ערביים ודרוזיים. היא אינה כוללת במלואה ערבים בערים מעורבות, במעטפות כפולות ובשאר חלקי הארץ, ולכן אינה זהה ל״אחוז ההצבעה של כל האזרחים הערבים״. לניתוח 2022 ולמתודולוגיה ←
כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?
הרף החוקי הוא 3.25% מהקולות הכשרים. הזיזו את שיעור ההצבעה — והמערכת תחשב כמה מצביעים, כמה קולות כשרים וכמה קולות נדרשים לרף.
מצביעים—
קולות כשרים—
רף 3.25%—
הרף הסופי נקבע רק אחרי ספירת הקולות הכשרים. ברירת המחדל לשיעור הפסולים מבוססת על בחירות 2022.
מה עושה עלייה בהצבעה בחברה הערבית?
הסימולטור מחזיק קבוע את שיעור ההצבעה של יתר הציבור ומאפשר לשנות את שיעור ההצבעה הערבי ואת שיעור הקולות שהולך למפלגות הערביות.
מצביעים ערבים—
קולות למפלגות ערביות—
חלק מהקולות הכשרים—
שווי מנדטים יחסי*—
רף החסימה הארצי בתרחיש—
*זה אינו חיזוי מנדטים ואינו חישוב בדר–עופר. בפועל החלוקה תלויה בפיצול בין הרשימות, בקולות מבוזבזים, באחוז החסימה ובהסכמי עודפים. 1.127 מיליון הוא אומדן עבודה של מדד 120 — אין ספר בוחרים רשמי לפי לאום.
איך לקרוא את הסימולטורים?
אחוז החסימה אינו מספר קבוע של קולות. הוא 3.25% מכלל הקולות הכשרים. אם יותר אנשים מצביעים, בדרך כלל נדרשים יותר קולות כדי לעבור; אם יותר פתקים נפסלים, הרף קטן מעט.
השתתפות ערבית משפיעה גם על המכנה הארצי. עלייה במספר המצביעים הערבים אינה רק מוסיפה קולות לרשימות הערביות; היא מגדילה גם את כלל הקולות הכשרים ולכן משנה מעט את רף החסימה לכל הרשימות.
״כמעט כולם״ הוא פרמטר, לא עובדה קבועה. בברירת המחדל 95% מהקולות הערביים הכשרים מופנים למפלגות ערביות, אבל אפשר לשנות את השיעור. בעבר היה שיעור משמעותי של הצבעה למפלגות יהודיות, והוא השתנה ממערכת למערכת.
קובץ הנתונים: turnout-history.json · מתודולוגיית מדד 120 ←